בחקירה האחרונה של ביטוי יצירתי, האמן אלן הקדיש מעל 100 שעות לשיפור רעיון חזותי ייחודי שכותרתו "תיאטר ד'אופרה ספציאל". הפרויקט הזה כלל תהליך מיון מדוקדק, שבו אלן השתמש ביותר מ-600 גרסאות של טקסטים בהנחיית Midjourney, כלי בינה מלאכותית שנועד לייצר תמונות. מסע זה הוביל אותו לפתח שפה ספציפית להנחיות, המאפשרת לו לזהות אילו הנחיות משפיעות בצורה אפקטיבית על התוצר של הבינה המלאכותית ואילו לא תורמות לחזון שלו.
אלן משווה את תפקידו בתהליך זה לצלם שמארגן צילומים. הוא טוען שההחלטות היצירתיות שלו היו קרדינליות, שכן הוא בחר במדויק אילו אלמנטים שנוצרו על ידי הבינה המלאכותית לשמר, לשנות או לשפר כדי להתאים לרעיון המקורי שלו. הוא טוען שהמסע המיגע ולעיתים המfrש הוא דוגמה לצורת בעלות אמנותית שלא ينبغي להמעיט בערכה בשל מעורבות הבינה המלאכותית.
למרות עמדת משרד זכויות היוצרים לכך שרק מידג'ורני מחזיקה בזכויות על התמונה הסופית, אלן טוען שהתרוממותו הרבה משקפת נגיעה אנושית משמעותית. הוא מאמין שהראה מספיק יצירתיות כדי להעניק הגנה בזכויות יוצרים. במטרה לערער על פסיקת הסוכנות, אלן קרא לעריכת ביקורת שיפוטית, והציע שתExamנם מדוקדק יותר הכרחי לשמירה על זכויות האמנים המנווטים במורכבות של יצירות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית.
אמנות בעידן הבינה המלאכותית: מאבק יצירתי מחדש
המפגש בין בינה מלאכותית ויצירתיות מעלה שאלות משמעותיות לגבי טיב הבעלות, קניין רוחני ובעתיד הביטוי האמנותי. ככל שהאמנים פונים יותר ויותר לבינה מלאכותית כשותף, הבנת הדינמיקה הזו הופכת חיונית. מה זה אומר להיות אמן בעולם שבו הבינה המלאכותית יכולה ליצור תמונות, מוסיקה ואפילו ספרות? שאלה זו מהדהדת בתוך קהילת האמנות, ודורשת תשובות שמשקפות גם התרגשות וגם חשש.
שאלות מרכזיות ותשובותיהן:
1. האם ניתן считать יצירות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית לאמנות?
– רבים טוענים כי אמנות חייבת לנבוע מהחוויה האנושית ואמונה, בעוד אחרים טוענים שתהליך ותוצר של הבינה המלאכותית יכולים לעורר תגובות רגשיות ולהגביר מחשבה, ובכך הם יכולים להתאים לאמנות.
2. מי מחזיק בזכויות על אמנות שנוצרה על ידי בינה מלאכותית?
– זו נותרה סוגיה שנויה במחלוקת. חוקים קיימים לזכויות יוצרים, שמכירים בדרך כלל ביצ Creators אנושיים, עשויים לא להתאים בצורה מסודרת ליצירות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית. כפי שנראה במקרה של אלן, הוויכוחים על בעלות וזכויות הולכים ומתרבים.
3. איך משפיעה הבינה המלאכותית על תהליך היצירה?
– הבינה המלאכותית יכולה לשמש ככלי שמחזק את היצירתיות, ומציעה אפשרויות חדשות לחקר. עם זאת, זה יכול גם להוביל לחששות לגבי מקוריות, כאשר האמנים מנווטים בקו הדק בין השראה להעתקה.
אתגרים ומחלוקות:
בין השאלות הללו, עולים כמה אתגרים ודיונים:
– דאגות אתיות: השימוש בבינה המלאכותית מעלה שאלות אתיות לגבי מקורות הנתונים לאימון. אם הבינה המלאכותית אומנה על חומרים עם זכויות יוצרים, האם היא באמת יכולה ליצור משהו חדש, או שהיא פשוט מעבדת עבודות קיימות?
– ערך הנגיעה האנושית: כפי שהראו אמנים כמו אלן, ההחלטות היצירתיות שנעשו על ידי בני אדם בהכנת והפקת תוצרים של בינה מלאכותית הן קריטיות. עם זאת, ההבחנה בין אמנות אנושית לעזרה של מכונה הולכת ומטשטשת, מה שמוביל כמה לשאול לגבי משמעות תפקיד האמן.
– השפעת השוק: עליית יצירות שנוצרות על ידי בינה מלאכותית משפיעה על השוק לאמנות מסורתית. כאשר יותר עבודות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית ממלאות גלריות ופלטפורמות מקוונות, ערך האמנות שנוצרת על ידי בני אדם עשוי להיות מאותגר, מה שמוביל להשלכות כלכליות עבור אמנים וגלריות כאחד.
יתרונות וחסרונות:
שילוב הבינה המלאכותית בתהליך היצירה מציע כאמור יתרונות וחסרונות לאמנים:
– יתרונות:
–
- עלייה בפרודוקטיביות: הבינה המלאכותית יכולה להאיץ את התהליך היצירתי, ולאפשר לאמנים לחקור כמה גרסאות של עבודתם ללא שעות המוגבלות המסורתיות.
- הרחבת היצירתיות: לאמנים יש גישה לכלים שיכולים להניע רעיונות חדשים, למזג סגנונות וז'אנרים שאולי לא נבדקו בעבר.
– חסרונות:
–
- אובדן מקוריות: היכולת של הבינה המלאכותית לייצר אמנות עשויה להוביל לסיפוק, ולהאתגר את המושג מקוריות ולהקטין את הערך של האיכויות הייחודיות של עבודות שנוצרו על ידי בני אדם.
- אי בהירות בזכויות יוצרים: היעדר מסגרות ברורות לזכויות ובעלות על עבודות שנוצרות על ידי בינה מלאכותית מציב סיכונים לאמנים שעשויים להפר זכויות יוצרים קיימות בטעות.
כשהחברה מנווטת בשטח המורכב הזה, חיוני שאמנים, מחוקקים וכמובן הקהל יהיו מעורבים בדיונים מתמשכים על ההשלכות של הבינה המלאכותית על האמנות. אבולוציית האמנות בעידן הבינה המלאכותית אינה רק מאבק יצירתי אלא גם התמודדות תרבותית שתעצב את עתיד הביטוי האמנותי.
לפרטים נוספים על השפעת הטכנולוגיה על היצירתיות, אנא בקרו ב- Creative Bloq.
The source of the article is from the blog foodnext.nl